"הילד שלכם הכיר בביהס חבר חדש. החבר הזה הוא ילד לא רזה.
כשאותו ילד הגיע להתארח אצלכם, אמא שלו ביקשה בשקט, שלא להציע לו ממתקים כי הוא כבר אכל היום והם רוצים לשמור.
איך תרגישו?
מה תעשו?
מה דעתכם על מקרה כזה?"
כשאותו ילד הגיע להתארח אצלכם, אמא שלו ביקשה בשקט, שלא להציע לו ממתקים כי הוא כבר אכל היום והם רוצים לשמור.
איך תרגישו?
מה תעשו?
מה דעתכם על מקרה כזה?"
לאור מספר מקרים בהם נפגשתי לאחרונה, שאלתי את השאלה הנ"ל בקבוצת הפייסבוק שלי ובעוד אחת.
התשובות, אני חייבת לציין, הפתיעו אותי.
באורח פלא, רוב העונים גם ככה לא מחזיקים ממתקים בבית,
או שהיו נענים לבקשה בכיף ומציעים ירקות חתוכים ואגוזים, לילדים שלהם ולילד המתארח.
או שהיו נענים לבקשה בכיף ומציעים ירקות חתוכים ואגוזים, לילדים שלהם ולילד המתארח.
אף אחד לא חשב לציין שאולי בקשה שכזו הייתה גורמת לו עצמו, לאי נוחות.
נכון ששמחתי לקרוא שהרבה היו מכבדים את הבקשה.
זה גם מרגש ונעים לדעת. מכובד.
אבל בקשה שכזו היא לא במקום!!
הצורך שבבקשה כזו הוא מובן- כהורה, אני רוצה להגן על הילד שלי,
אני רוצה לעצור אותו מלהזיק לעצמו. ואם אני יודעת שבהרבה בתים מגישים ממתקים,
והוא עם משקל עודף (או שסתם אני נגד יותר מדי ממתקים),
ארצה לארגן עבורו סביבה בטוחה ככל האפשר.
אבל כל משפחה חיה עם ה'אני מאמין' שלה.
יש משפחות שם נהוג לאכול ממתק בארבע.
יש משפחות שם אין הגבלה, לוקחים אם רוצים מתי שמתחשק.
לפעמים קורה שבדיוק אתמול מישהו הביא חבילת גלידה חדשה וכולם מחכים לאכול אותה אחה"צ.
ומה תעשו, כמארחים, במקרה כזה?
תכינו את הילדים שכש(נקרא לו)משה מגיע לביקור-
מתנהגים אחרת?
תכינו רק את הילד המארח או גם את אחים שלו, הצעירים/ הבוגרים, שאולי גם הם מארחים, אורחים שגם רגילים להתנהלות אחרת?
מה תגידו להם? שאמא של משה לא מרשה לו לאכול ממתקים?
למה?
או שאתם בונים על זה שהילד לא ישאל למה.
כי אם הוא ישאל, מה תגידו?
ואם תענו משהו (שכמובן לא קשור להשמנה של משה),
אתם באמת חושבים שהילדים לא יודעים לעשות 1+1?
שהבן שלכם לא יגיד למשה (בטעות או שלא בטעות),
שיש לכם במקרר גלידה מיוחדת אבל אסור לכם לאכול אותה עכשיו כי אמא שלו לא מרשה לו בגלל שהוא שמן? (אמיתי. לא ממציאה את זה).
או שאולי, בטעות, הבן שלכם יספר בכיתה לחבר אחר, שכשמשה מגיע אסור לאכול ממתקים (גם אמיתי).
נכון שאולי זה לא יקרה.
אבל זה בהחלט יכול לקרות, וכפי שציינתי, זה כבר קרה.
ומה תעשו אם אותו ילד מתארח יבקש משהו? אולי כי ראה במקרר או על המדף,
או כי אח של הבן שלכם הוציא משהו לעצמו?
איך תרגישו, כמארחים, להגיד לו לא?
(ואני לא מכירה הרבה ילדים שיפסיקו לבקש רק כי אמא אמרה לא...).
ומהו באמת ממתק?
מעדן נחשב ממתק?
קורנפלקס?
בייגלה???
קצת גלידה או ארטיק?
וברגע שאתם מבקשים שיתוף פעולה בצורה כזו,
אתם לא רק חופשים את הילד שלכם, אתם חופשים גם את עצמיכם לביקורת:
"הוא כבר אכל היום ממתק"...למה? אם הוא עם בעיית משקל, הוא גם את זה לא צריך.
או, ברור שהוא שמן. כל הזמן מונעים ממנו ממתקים. מסכן.
(ושוב- לא ממציאה את זה).
נכון שעדיף להימנע מלתת ממתקים לילדים שלנו ובטח לילדים של אחרים.
אבל אם אנחנו שולחים ילד לחבר- שחררו.
אל תהפכו אותו לשונה, לחריג.
אל תבקשו מהמארחים להתנהל אחרת בגללו.
ולא, הדבר ממש לא דומה לילד הסובל מרגישויות, אלרגיה או סוכרת.
ההתייחסות בחברה לילדים האלו היא סלחנית בהרבה מאשר לילד שמן.
הסטיגמה על שמנים היא נוראית וצורמת.
ואם הילד שלכם כבר עם משקל עודף,
אתם בטח מרגישים ויודעים איך מסתכלים עליו ועליכם, בעיקר אם חס ושלום,
הוא אוכל ממתק בציבור.
אז אל תהפכו את זה ליותר אישיו ממה שזה.
ועוד דבר,
חישבו איך הילד שלכם מרגיש, כשהוא יודע (או מגלה במקרה)
שאתם עושים עבודת הכנה אצל המארחים שלו.
אולי בגילאים הצעירים זה פחות משמעותי,
אבל בגילאים בוגרים יותר,
זה מרגיש נורא ואיום.
זה מרגיש כחוסר אמון, כהשפלה.
(אמיתי. לא ממציאה).
והדבר שעלול לקרות הוא, שאותו ילד שלכם יאכל,
אבל לא יספר לכם.
יש הרבה דברים לעשות כדי לשפר את האכילה של הילדים שלנו,
יש הרבה שניתן לעשות כדי להשפיע על המשקל שלהם (לפעמים).
אבל נסיון לשלוט באופן שכזה,
הוא בעיקר פתח לבעיות.
אשמח לדעות שלכם בתגובות למטה :-)
