‏הצגת רשומות עם תוויות חטיפים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חטיפים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 בנובמבר 2012

שימו לב מה אתם אוכלים!!!

רוב האנשים שאני מכירה בודקים את תוויות המזון
בכדי לראות כמה קלוריות האוכל שלהם מכיל.
(יש המון אחרים שינם מציצים בהם כלל).
ואני אומרת-
קלוריות זה נחמד,
אבל זה כל כך לא הנושא החשוב!

מהם דגני הבוקר העדיפים-
הורים רבים מתלבטים בסוגיה.

אחד מה'מומלצים' הוא זה, למשל:
סקוורס של קוואקר.
(או בלשון העם: מרובעים).

Photo: ‎תראו ותיראו.‎

אז אם תציצו ברשימת הרכיבים
תופתעו לגלות שם שני (לא אחד!) צבעי מאכל מחרידים:
סאנסט ילו וטרטרזין.

והקטע הזה הוא כל כך מפתיע,
כי הם בכלל חומים....


אז שימו לב ואל תתנו לחברות המזון
להאכיל אתכם ואת הילדים שלכם בשטויות!
קראו את האותיות הקטנות
ובחרו נכון.

ורק הערה לסיום:
דגני הבוקר, כולם,
בעיני הם ממתקים.
נכון שזה טעים, קל להכנה ומהיר,
בחלקם יש סיבים ואגוזים
אבל אל תטעו:
מזון בריאות הם לא!!


אם ברצונך לקבל ממני עדכונים,יש למלא את הפרטים פה למטה.
אגב, בכל עת ניתן להסיר את הפרטים בכדי לעזוב את הרשימה.
-->
דואר אלקטרוני *
שם *
חשוב לי להוסיף שאני מבטיחה לא לעשות שימוש בפרטיך ולא להעבירם לאף גורם שלישי.
פרטיותך חשובה גם לי.

יום שבת, 29 בספטמבר 2012

ממתק אחד ביום

"יש לנו ממתקים בבית, אבל הילדים יודעים שמותר להם רק אחד ביום".

הקביעה הזו- מתק או חטיף אחד ביום, מגיעה מעולם הדיאטות.
עולם של גבולות חיצוניים.
השפע כל כך גדול ומבלבל, שכדי להצליח לעשות בו סדר ולחיות עמו בשלום, הוא לקבוע כללים.

בעולם אידיאלי, אין צורך בממתק כל יום.
הגוף שלנו לא זקוק לכל אותם יצירי תעשיה עתירי שומן, סוכר או מלח וצבעי מאכל.
ההיפך הוא הנכון- הגוף שלנו יסתדר מעולה בלעדיהם. יהיה לו קל יותר.
את הסוכר לו גופינו זקוק הא מקבל באופן אופטימלי מפירות, דגנים, קטניות ושאר מזונות איכותיים אחרים.

אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי.
וקיימת תחושה שאם נמנע ממתקים וחטיפים מילדינו, הם יגדלו עם חסכים,
וגרוע מכך- ילכו לקבץ אותם מהשכנים.
מצד שני, אנחנו לא רוצים שהם יאכלו ממתקים כל היום...
אז אחד ביום, זו פשרה הגיונית.

הממתקים והחטיפים התעשייתיים ברובם הם חסרי ערך תזונתי.
דגני הבוקר הממותקים, שוקו, מעדני חלב מתוקים, עוגיות, לחם לבן עם ממרח שוקולד,
כל אלה הם ממתקים לכל דבר.
אם ילדך אוכל לפחות אחד מאלה בגן/בית ספר/ צהרון- את הממתק היומי שלו הוא כבר קיבל...
ואז מה?
עוד אחד בבית?

ומה קורה אם הוא כבר קיבל אחרי ארוחת הצהרים שוקולד,
ואחה"צ מגיעה סבתא לבקר ואיתה עוגת שוקולד ביתית וריחנית?
או שהילד מתארח אצל חבר ואמו מציעה גלידה?
או שאבא מגיע מהעבודה ובאמתחתו חבילת שוקולדים שחילקה קולגה שחזרה מחו"ל?
הבנתם את הרעיון...

ונקודה נוספת למחשבה:
מה , למשל, אם הילדה חזרה מבית ספר,
נרגשת ועסוקה, אוכלת ארוחת צהרים וממהרת לעיסוקיה.
ייתכן וממתק בכלל לא מעניין אותה כרגע?
זה רק ההרגל, הצורך לאכול את ה'ממתק האחד ביום',
שבגללו היא תאכל.
בין אם צורך שכבר התבסס אצלה ובין אם מתוך צורך שלנו, ההורים, להזכיר לה ולהוציא את הממתק.


אם יש, תאכלו ותהנו.
כמובן שזה בסדר גמור להציע מדי פעם,
ובהחלט מותר להתענג על הממתקים האלה ללא רגשות אשם.

ממליצה להמעיט בקנייתם, 
לעודד את הילדים לעיסוקים אחרים מלבד אכילה (בכלל ואכילת ממתקים בפרט),
אבל אם החלטת לחשוף את הבונבוניירה,
גלו גמישות, ותתענגו כולכם,
גם אם אוכלים קצת יותר מהמתוכנן.



הילדים היום אוכלים הרבה יותר מדי ממתקים ואוכל חסר ערך תזונתי.
אין כל צורך להציע ממתקים מיוזמתנו.
אל תהפכו את אכילת הממתקים להרגל יומיומי.
אחר כך יהיה קשה לשנות את זה.

עוד על מה עושים עם שפע הממתקים הזה שמסביבנו.








יום שבת, 14 בינואר 2012

החטיף העדיף

"אני נותנת לילדים שלי קורנפלקס. ככה אני יכולה להיות בטוחה שהם מקבלים את כל הויטמינים שהם צריכים".
"הוא לא אוכל כלום. לפחות אם הוא אוכל במבה אני יכולה להיות שקטה שמשהו מהויטמינים הוא מקבל..."
האמנם?

החטיפים והממתקים הינם חלק בלתי נפרד מתרבות האכילה שלנו. החשיפה שלנו לממתקים ולחטיפים היא עצומה: פרסומות בטלוויזיה, קיוסקים המצויים בכל מקום עם פוסטרים מאירי עיניים, כאשר מתארחים, בבתי ספר ובגנים, בצהרונים, מסיבות יום הולדת ואירועים ומגירות ממתקים עמוסות כל טוב. החטיפים עשויים במיוחד בצורה מושכת אשר תעודד אותנו לרצות לצרוך עוד ועוד.

במיוחד עבור ילדים, מדובר בבעיה של ממש: מירב הסיכון נעוץ בעובדה שלעיתים קרובות צריכת החטיפים תבוא על חשבון צריכת מזון אחר, בעל ערך תזונתי רב יותר (ילדים שצרכו יותר חטיפים נמצאו כצרכני סידן, ברזל, ויטמינים וסיבים תזונתיים קטנים וכצרכנים גדולים של שומן, בעיקר שומן טרנס/ רווי וסוכר). חשוב לדעת ולהכיר את הנזקים שבצריכה עודפת של חטיפים, אשר המוכר מביניהם הוא העליה העודפת במשקל (החטיפים אינם משביעים, והם 'גורמים' לנו לחשק מוגבר להמשיך ולצרוך מהם עוד ועוד).  גם צריכת כמות עצומה של מלח אשר עלולה לגרום ליתר לחץ דם.

מן הסתם, אין צורך להמנע מצריכתם, אולם חשוב להכיר בכך שהם נועדו ללא צורך אחד בלבד: מתן תחושה נעימה בעת האכילה, ולמעט זאת, הם חסרי כל ערך תזונתי. למרות רשימת הויטמינים והמינרלים בהם מתהדרים חטיפים מסויימים. אמנם מוסיפים אותם בצורה מלאכותית לחטיפים, אך תרומתם דלה כל כך ביחס לנזק שהם עלולים לגרום.


 את אותו חשק בדיוק ניתן לספק ע"י  ה'חטיפים העדיפים':
  • פירות-  טריים או יבשים, שלמים או כסלט/ שייק.
  • חלבה (רצוי ללא שומן מוקשה ודלה יחסית בסוכר)
  • בייגלה מופחת במלח
  • פופקורן (עדיף ביתי)
  • קרטיבים/שלוקים (ללא צבעי מאכל/ צבעי מאכל טבעיים)
  • תפוחי עץ מיובשים (אלה הנמכרים בשקית)
  • חטיפי בוטנים/אגוזים (רצוי ללא סירופ תירס/תוספי סוכר למיניהם)
  • אגוזים/שקדים/ בוטנים- לא קלויים
  • גלידות סורבה.
  • וגם אדממה (פולי סויה) או ירקות יכולים לשמש כחטיפים: מקלות פלפל וגזר, עגבניות שרי, פרוסות קולורבי...
איך בוחרים חטיף עדיף?
1.      כמות קטנה יחסית של סוכר.
2.      כמות קטנה יחסית של שומן בכלל ושומן רווי/ טרנס בפרט.
3.      כמות קטנה יחסית של מלח.
4.      פחות קלוריות במנה.
5.      צבעי מאכל טבעיים עדיפים על צבעי מאכל סינטטיים.
6.      גודל מנה קטן. 
7.      טעים ומספק גם ביחידה קטנה.