ההנחיות החדשות של משרד הבריאות למעבר
למוצקים גורמות לבלבול בקרב הורים רבים.
התינוק יורק החוצה את האוכל/ מקיא אותו,
חשש מכך שאוכל מעט מדי מותקים או להיפך- מעדיף את המוצקים על פני ההנקה/התמ"ל.
בואו נעשה סדר:
ראשית, על
התינוק להיות מפותח מספיק מבחינה פיזיולוגית
לעבור מתנועות פה ולשון של יניקה/מציצה ובליעה, לתנועות של אכילה, המצריכות הכנסת המזון לתוך
הפה ע"י הלשון, לשם בליעה.
לתינוקות קיים רפלקס חיוני ליניקה, אשר
גורם להם לדחוק את הלשון החוצה
מהפה. רק כאשר הרפלקס הזה
מתחיל להעלם הם יכולים לאכול מזונות אחרים חוץ מהנקה/בקבוק.
לכן, אם התינוק מוציא את המזון מהפה ישר כאשר מנסים להאכילו, כנראה שהוא עוד לא מוכן למזון מוצק.
אם הוא מגלגל את האוכל קצת בפה ואז מוציא (חלק קטן או אפילו את הרוב)-
זה נורמלי והגיוני, וסביר שזה קורה בגלל הראשוניות (טעם חדש, מרקם חדש, טמפרטורה
חדשה...).
עוד סימנים לכך שהקטנטן מוכן לטעימות
מוצקים:
- יכול לשבת ישר ולהחזיק את גופו (על ההורה/ טרמפולינה, כמובן. אין הכוונה
לישיבה של ממש).
- פותח את הפה כאשר רואה את האוכל/ הכפית/ האצבע של המאכיל מתקרבת.
- יכול לאסוף את האוכל בעצמו מהכפית ולבלוע.
חשוב לזכור שהתינוקות לא קראו את התדריך
של משרד הבריאות. הם מתפתחים כל אחד בקצב שלו. על כן, חשוב לשים לב לסימנים
ולהתייחס בהתאם.
נקודה חשובה נוספת היא שמגיל 4-6 חודשים
מדובר על טעימות בלבד. כלומר- 1-2 כפיות ביום. המזון המוצק לא יספק את צרכי התינוק
הקטנטן באותו אופן כמו חלב אם/תמ"ל. וזו גם הסיבה לכך שגם אם הם לא מוכנים
לאכול יותר מכפית זה הגיוני לחלוטין ונורמלי בהחלט.
השלב של המעבר למוצקים אמור להיות מהנה:
אנחנו, כהורים, שותפים לחשיפתו הראשונה של התינוק למגוון עשיר ומענג של טעמים,
מרקמים, ריחות וטמפרטורות. אם שמת לב ללחץ או לחוסר בטחון שלך בהאכלה, מומלץ לפנות
לקבלת הדרכה מתאימה בהקדם.
תהנו!!