יום חמישי, 25 באפריל 2013

הילד אוכל משעמום

לאחרונה פנו אלי לא מעט הורים בשאלה דומה לזו:

"שלום. בני הבכור בן שבע וחצי. אני רואה שהוא אוכל כי משעמם לו ואני לא מצליחה לעצור את זה. אם אני אומרת לו שאכל מספיק, הוא מתחיל לאכול בטירוף, עד שאני עוצרת אותו בעצמי. אני רואה שהוא מתחיל לעלות במשקל וזה מפריע לי. פוחדת להתערב יותר מדי כיוון שחוששת ליצור אצלו הפרעות אכילה. הוא עושה ספורט פעמיים בשבוע. איך אפשר לשנות את ההתנהגות שלו בלי לגרום לנזק?"

זו תשובתי במרבית המקרים:
זה מאד מתסכל לראות את הילד שלך מתנהג באופן שמזיק לו. השאלה היא איך לשנות את ההתנהגות באופן אפקטיבי וללא השפעות מזיקות בטווח הארוך.

הילדים שלנו, כמונו, רגילים שסדר היום שלהם מלא ועשיר.
כל היום רצים מפעילות לפעילות.
לא נשאר הרבה זמן לעצירה. ל'להיות'.
כי גם אם נשארים בבית ו'לא עושים כלום', ילדים רבים פשוט יעברו ממסך למסך מאיזשהו רצון למלא.

אכילה משעמום היא לעיתים הרגל. להרבה מבוגרים קשה מאד לשנות את ההרגל הזה,
ולעיתים היא ממלאת צורך אחר.

אם יופעל לחץ על הילד, הוא עלול להתחיל לאכול בסתר ואז הבעיה תהיה גדולה שבעתיים.

בגיל הזה, אני מאמינה גדולה בלהימנע מלהטיל אחריות מיותרת על הילדים. זאת אומרת, שאם אתם יודעים שהילד אוכל כי משעמם לו, נסו למלא את זמנו בפעילויות. כמובן שרצוי לעיתים לגייס גם אותו בלנסות למצוא עיסוק ולהציע לו לקבוע עם חבר/ לקחת ספר או משחק, ורצוי אף יותר להציע לו פעילות משותפת שתסיח את דעתו מהאכילה.

חשוב שאנחנו כהורים נתווך עבור הילד את התחושות שלו.
ניתן בהחלט להגיד לילד: "אני רואה שמשעמם לך" ולהציע פעילות אחרת,
או פשוט לעזור לו להכיל את חוסר האונים.

בנוסף, בעיקר אם הילד בעודף משקל, אבל גם ללא כל קשר, רצוי להוסיף עוד פעילות גופנית. פעמיים בשבוע זה מאד מעט. אם מסתדר, רצוי לצאת או לדאוג שהילד יצא לפעילות אפילו מדי יום.

עוד על פעילות משותפת עם הילדים.

אם הסיטואציה מוכרת לכם אשמח לשמוע מה אתם עושים :-).



4 תגובות:

  1. ואם אפשר לראות גם את השיעמום כסימן לחוסר חיבור, לחוסר חיוניות, לעצב כזה או אחר - ההורים יוכלו להיות יותר אמפתיים ולרצות לחקור מה יש מעבר לשיעמום ("אם לשיעמום היו מילים, מה הוא היה מספר? מאיפה הגעתי?.....")....אפשר גם לתת לילד לצייר את השיעמום שלו (להורים יצירתיים).

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, רוני, על התוספת החשובה.
      זה נכון שלעיתים אכילה משעמום ממסכת על שלל רגשות לא נעימים אחרים, ומסייעת בבריחה מהתמודדות.
      אני מוצאת שאם כך הוא המצב, בדרך כלל הסחות הדעת לא עובדות...

      מחק
  2. ומה עושים עם בת 12 שכבר בחרה בתהליך הורדת משקל לקראת החטיבה, כבר התחילה להוריד יפה ובריא, וכעת בחופש, נמצאת בבית, כל בוקר לבד..גם כשאין פיתויים בבית, עדיין מצליחה למצוא את עצמה מתפתה לעוד פרוסה וכו'. איך אני יכולה לעזור לה? בעיקר בגיל מסובך כזה, שבו כל מילה בנושא מרגיזה אותה אבל כשהיא רגועה היא אומרת, אמא תעזרי לי, תעצרי אותי מלאכול מה שלא צריך..

    השבמחק
  3. שאלה טובה את שואלת.
    באופן כללי, בעיקר אם זה בא ממנה,הייתי עושה כמה דברים:
    1. בונה לה תכנית פעילות יומית. אם תהיה עסוקה הסיכוי שתחפש אוכל יקטן.
    2. אולי לנסות למצוא מישהי שתהיה איתה? סוג של בייביסיטר, נערה מבבוגרת יותר שיש לה קשר טוב איתה? אולי משהי שיכולה לעשות איתה מגוון פעילויות, לפי העדפותיה ותחביבביה. בין אם פעילות גופנית, אומנות ויצירה או כל דבר אחר, ולו בכדי למלא את הזמן.
    3.להכין עבורה מנות מסודרות בצלחות לארוחות בוקר והרים ואולי גם ארוחת ארבע. לדאוג שתמיד יהיו בחוץ שלל פירות וירקות חתוכים ומזמינים.
    4.להשלים עם העובדה שזהו מצב לא אידיאלי ולא פשוט...גם הציפיות צריכות להיות בהתאם...
    5. בשעות אחה"צ, כשאתם מגיעים הביתה, לדאוג לבילויים משותפים, רצוי כאלה שלא כוללים אוכל ורצוי עוד יותר כאלה שכולים פעילות גופנית...

    השבמחק