פתי בר בפירות

הפיצפונת שלנו, בת 8 חודשים, השבוע נכנסה לתינוקיה.
מקום מקסים, מטפלות מעולות. גננות (שמנהלות את הגן) איכפתיות, מקצועיות ונעימות ביותר.
אפילו האוכל שם בסדר +++.
אבל פתי בר בפירות? יש.
וכשביקשתי שלא לשים לקטנטונת שלי, שאלו אותי: "למה לא?!"
אז אני עניתי: "למה כן?!"
כדי שישביע יותר? כדי להמתיק? כדי להגדיל את הכמות?

אין צורך באף אחד משלושתם. ביסקוויטים הם סתם תוספת קלורית חסרת כל ערך תזונתי. ובנוסף, גורמת לקטנים להתרגל לטעם שונה, מתוק יותר, של הפירות. וברגע שהתרגלו, למה שיסכימו לטעום תפוח לא ממותק?

את יודעת מה הילדים שלך אוכלים בתינוקיה/ בגן/ בצהרון?
שואלת? מבררת? יש לך מושג לגבי הכמויות? הרכב האוכל? 
יודעת רק מהו התפריט השבועי וזהו? ואולי כל הנושא בכלל לא משמעותי עבורך?

חשוב לזכור שהילדים שנמצאים במסגרות חינוכיות עד שעה 16:00 צורכים שם כשני שלישים מצריכת המזון היומית שלהם...
כלומר: יש חשיבות עצומה לכך שהמזון שהם אוכלים שם יהיה מאוזן...ארוחה אחת נוספת בבית לא תספק להם את צרכיהם.

ונקודה נוספת: הם מתרגלים לטעמים שונים של אוכל: לרוב כאלה מתוקים יותר או לטעמה של אבקת המרק, שמוספת לעיתים קרובות גם למרק, אבל גם למנות הבשריות ולתוספות.

מה עושים?
1. מבקשים לראות תפריט שבועי. רצוי כזה שנקבע או בפיקוחה של דיאטנית קלינית (בקשו לראות חותמת).
2. מבקשים מדי פעם לבדוק מהן הכמויות אותן צורך הילד בגן. לא להסתפק רק בתשובה הלקונית: הוא אכל טוב. אלא לבדוק- כמה פרוסות לחם בבוקר, האם מבקש תוספת? האם מקבל אותה? האם אוכל גם את המנה הבשרית?
3. שואלים איך הילד אוכל- בשמחה? נענה לאוכל ומחכה לכפית? מתפתל בכסא וסוגר את הפה ואוכל רק לאחר שיכנועים? אוכל בעצמו או מקבל עזרה?
4. עומדים על שלנו: לי אין כל רצון לתת לקטנה שלי ביסקוויטים. היא מקבלת מנת פירות בלי. אם אין לי רצון שיאכילו אותה תוך סגירת פה והתפתלות בכסא- אני מפסיקה את זה. אם אני יודעת שהילד זקוק לעזרה בהאכלה- אדרוש את זה עבורו. אם אני יודעת שבדכ פרוסת לחם אחת לא מספקת אותו- אבקש לתת לו נוספת כאשר מבקש...

לא מומלץ להישאר אדישים לנושא. אחר כך כולנו משלמים על כך מחיר יקר.

אשמח לתגובות כאן למטה :-)