ילדה עוד לא בת שנתיים עם שקית של דובונים

ילדה  עוד לא בת שנתיים עם שקית של דובונים.

אתמול בגן המשחקים.

אכלה לה לאיטה.

היא הייתה חמודה להפליא.

הילדה, לא השקית.

ילדה ששוקלת אולי 12 ק"ג. החטיף הזה סיפק לה 

כשישית מכמות הקלוריות לה היא זקוקה ביום,

כמעט שליש מכמות השומן לה היא זקוקה ביום (כשליש ממנו טרנס)

והמון המון המון מלח. ברובו מיותר לחלוטין.

זה כבר לא זניח.

לאורך זמן אכילה כזו עלולה לגרום לעליה במשקל (אם הילד לא שובע מהחטיף ואוכל עוד כרגיל) או לחסרים תזונתיים (אם הילד כן שובע מהחטיף ומוותר על ארוחות בגלל זה).

אז למה אנחנו, ההורים, מאפשרים את זה?

כי היא רק ילדה והיא כל כך נהנית (אז מה?)

כי ילדים צריכים חטיפים (לא הם לא)

כי זה רק חטיף אחד ביום (אף אחד לא קבע שצריך חטיף ביום. הכמות עצומה לגילה)

כי היא ממילא לא מסיימת הכל (אז זהו, שכן)

כי יש שם המון ויטמינים (לא מומלץ לבנות עליהם)

כי ממילא ילדים אחרים מביאים חטיפים לגינה (אז מה? זה ימנע ממנה לנשנש משל אחרים? לא. וחוץ מזה, אם כולם היו קופצים מהגג?)

כי זו ארוחת ארבע. מה עוד אפשר לתת בארוחה הזו? (אין חוק שזו חייבת להיות ארוחת חטיף. גם פרוסת לחם, פרי או קרקר יכולים להתאים)

מה כן לעשות?

1. להפסיק לספר לעצמינו סיפורים. אפשר לתת לילדים חטיפים. בריא להם- זה ממש לא.

2. לבחור חטיפים בריאים יותר. טבעיים. לא כאלה משקיות.

3. אם כבר בחרנו כזה משקית, לבחור שקית קטנה, או לתת לכל האחים יחד, לחלוק. אפשר גם לרוקן חצי או שני שליש או שלושת רבעי בבית...

4. לצמצם. להימנע מלהציע ביוזמתנו. בטח לקטנים יותר. אוטוטו הם יגדלו וידרשו בעצמם. עד אז- בואו נחסוך מגופם הקטן את הזבל הזה.

אם ברצונך לקבל ממני עדכונים,יש למלא את הפרטים פה למטה.
אגב, בכל עת ניתן להסיר את הפרטים בכדי לעזוב את הרשימה.

דואר אלקטרוני *
שם *

חשוב לי להוסיף שאני מבטיחה לא לעשות שימוש בפרטיך ולא להעבירם לאף גורם שלישי.
פרטיותך חשובה גם לי.