כתבה ישנה נושנה שכתבתי בנושא סימון תזונתי:
מדפי
הסופרמרקט מלאים כל טוב, עשרות סוגים של מעדני חלב, מינים רבים של דגני בוקר,
לחמים, לחמניות וממתקים. כיצד נוכל לקבוע מה עדיף ומה בריא?
לעזרתנו באה
תווית המזון, המצוינת על כל אחת מהאריזות עפ"י תקנות משרד הבריאות, ומאפשרת
לדעת מה מכיל אותו מזון, מהי כמותו ממה הוא מורכב ועוד. תווית זו מאפשרת להשוות
בין סוגי מזון שונים מבחינת הרכבם ומשקלם.
על האריזה,
בנוסף לשמו המסחרי של המוצר ולתצלום מושך עין ומגרה (אשר במרבית המקרים
אינו בדיוק תואם את המוצר שנמצא בפנים...) רשום גם תיאור המוצר. למשל:
קורנפלקס (שם המוצר) ומתחת: פתיתי תירס קלויים (תיאור המוצר). דוגמה נוספת: גלידה
עם שוקולד- פירושו כי אחד הרכיבים בגלידה הנו שוקולד, לעומת גלידה בטעם שוקולד,
שאז הכוונה היא כי רק חומרי הטעם ולא השוקולד עצמו, מצויים בגלידה.
תכולת
רכיבי המזון הינה רשימת כל הרכיבים המרכיבים את המזון
בסדר תכולה יורד. הרכיב שיופיע ראשון מרמז על כך שכמותו במזון היא הגדולה ביותר
וכן הלאה. הרכיב שכמותו היא הקטנה ביותר יופיע אחרון. כך למשל קיימת חשיבות רבה
למיקום הסוכר ברשימת הרכיבים או לסוג הדגן (בדגני הבוקר השונים או במאפים).
הוראות
אחסון יופיעו על מנת לידע מהי הדרך הנכונה לאחסון בכדי
לשמור על תקינות המזון ותאריך אחרון לשיווק/לשימוש והתכולה בגרמים/
קילוגרמים במזון מוצק או במיליליטרים/ליטרים במזונות נוזליים.
ולעניינינו,
משמעותי ביותר- תווית הסימון התזונתי. בתווית זו יופיעו:
אנרגיה (קלוריות), חלבונים (גרמים), פחמימות (גרמים), שומן
(גרמים), שומן רווי (גרמים), נתרן (מיליגרמים) ולעיתים רכיבים
נוספים כגון כולסטרול, שומן רווי ותכולת
ויטמינים שונים.
נוסף לכל אלה, על האריזה, יופיעו לעיתים הגדרות שונות כגון: "דל סוכר", "לייט", "נטול" וכו'. מה פירושם של אלה?
מצ"ב טבלה
קצרה שתסייע בהתמצאות:
דיאט/ דל קלוריות |
מכיל עד
40 קק"ל ל- 100 גר'/מ"ל (אם המשקה הוא אינו חלבי – עד 20 קק"ל).
|
|
לייט/
מופחת/ קל
|
המוצר
מכיל ב- 1/3 קק"ל פחות מהמוצר המקביל שאינו לייט.
|
|
דל
|
לא אומר
ללא!!!
|
|
דל
שומן
|
עד 2 גרם
שומן ל- 100 מ"ל.
|
|
דל
כולסטרול
|
עד 30
מ"ג כולסטרול ל- 100 גרם.
|
|
ללא
כולסטרול
|
עד 2.5
מ"ג כולסטרול ב- 100 גרם.
|
|
ללא
נתרן
|
עד 5
מ"ג נתרן ב- 100 גרם.
|
|
דל
נתרן/ דל מלח
|
עד 100
מ"ג נתרן ב- 10 גרם.
|
|
ללא
סוכר
|
אין סוכר
במוצר אבל יכול להיות בו הרבה שומן…
|
|
ללא
תוספת סוכר
|
אינו מכיל
תוספת סוכר, אך מרכיביו הטבעיים של המוצר עשויים להכיל סוכר...
|
על כן,
בבואנו לבחור פריט מזון זה או אחר, עלינו לנקוט במשנה זהירות ולשים לב כי מוצרי
ה"דיאט" למיניהם עשויים להיות תורמי קלוריות לא קטנים לתפריט...זאת
בעיקר לאור העובדה, כי בשל שמם המפתה, נוצר רושם שניתן לצרוך מהם ללא הגבלה.
כך למשל,
עוגיות ללא סוכר לרוב מכילות כמויות גדולות מאד של שומן וכך גם שוקולד ללא סוכר,
חטיפי בריאות למיניהם, למרות כמות סיבים גדולה יחסית לשאר החטיפים, עדיין יספקו
כמות נכבדת של קלוריות שמקורן בסוכר ולעיתים גם שומן (קוקוס, שוקולד וכו'), משקאות
דיאט, על אף ערכם הקלורי הנמוך יחסית, נמכרים בנפח של 500 מיליליטרים, כך שתרומתם
הקלורית הופכת משמעותית ואפילו סוכריות ללא סוכר לרוב מכילות ממתיק מלאכותי אשר
תורם קלוריות ועוד.
שומן רווי-
מקורו בעיקר ממזונות מהחי, אך גם בשמנים מהצומח: שמן דקלים ושמן קוקוס. צריכתו
בכמות גבוהה נמצאה קשורה להגברת הסיכון לחלות במחלות לב. מומלץ שיהווה 7% מכמות
הקלוריות המוצר. לדוגמה: אם בוצר כלשהו יש 491 קק"ל (ל- 100 גרם), כמות שומן: 23.8 גרם ומתוכם 12.7 גרם שומן
רווי, השומן הרווי מהווה 23% מסה"כ הקלוריות, בעוד שהכמות המומלצת הינה פחות
מ- 4 גרם.
שומן טרנס-
נוצר בתעשיית המזון כתחליף לשומן הרווי. מקורו בשמנים צמחיים אשר עוברים הקשייה
והופכים למוצקים בטמפרטורת החדר. שומן זה נמצא מזיק באותה מידה כמו שומן רווי, ואף
יותר, בשל היותו סינטטי, והוא מגביר סיכון למחלות לב וכלי דם, לעליית רמות הכולסטרול
הרע (LDL) וירידת רמות הכולסטרול הטוב
(HDL), להגברת הסיכון לסוכרת ועוד.
ניתן למצוא אותו בכמויות גדולות במרגרינה, בחטיפים שונים, בעוגיות ובעוגות,
במזונות קפואים, בפופקורן ועוד...
לסיכום,
יש לבחון ולהשוות בן המוצרים השונים מה תהיה כמות הקלוריות שתספק לנו כל מנה,
כמות השומן, השומן הרווי, הכולסטרול והסיבים התזונתיים ובאופן ביקורתי זה לבחור את
המזון אשר ישלב את הטעם הטוב בו אנו מעונינים ואת הבריאות, שאליה אנו חותרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה